תיקונצ'יק- תיקון ליל שבועות בחיק המשפחה || עדי בן זאב
- מערכת העיתון
- May 28, 2020
- 3 min read
כולנו חגגנו את ליל הסדר במסגרת מצומצמת, וחלקנו גילינו שזה לא היה נורא, ואולי אפילו כיף ממש. אנחנו נמצאים בערב חג השבועות, הזדמנות נוספת לחגיגה ברוח החג.
מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש כשמדברים על חג שבועות? אני בטוחה שבמקום הראשון יככבו עוגות הגבינה ומאכלי החלב, ובגלל שאנחנו ירושלמים אז גם חג המים וההשפרצות ואם שואלים את ההורים אז פעם היו זורקים גם ביצים...
אז מה מקור החג?
שבועות הוא הרגל השני במעגל השנה היהודי מתוך 3 רגלים, בהם היו עולים לרגל בתקופת המקדש, לירושלים. לפניו פסח ואחריו חג הסוכות (לוח החגים היהודי מתחיל מחודש ניסן). בימים עברו היו עולים לירושלים ומביאים את הביכורים (הפירות הראשונים, כמו המילה "בכור") לכהנים ולכן הוא נקרא גם "חג הביכורים" ובגן אנחנו שרים "סלינו על כתיפינו ראשונו עטורים, מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים" ומקשטים טנא. השם שבועות מגיע בכלל מספירת 7 שבועות מפסח הנקראים "ספירת העומר" שהם זמן הקציר, אותם חותם החג שנקרא גם "חג הקציר, ואחריו אפשר לאכול מהתבואה החדשה, ולכן הוא נקרא גם "עצרת". שבועות נקרא גם "חג מתן תורה", כיוון שלפי המסורת התורה ניתנה בהר סיני בו' בסיוון. אז כמו הרבה חגים אחרים אנחנו רואים את הקשר הקהילתי (עליה לרגל), החקלאי (ביכורים, עומר, קציר), והדתי (מתן תורה, בית המקדש). אז למה שופכים מים? מקור המנהג מקהילות צפון אפריקה, ומשמעותו שמי שישפכו עליו מים בחג שבועות לא ינזק כל השנה. מנהגים נוספים הם קישוט בתי הכנסת בעלים ירוקים, ואכילת מאכלי חלב קשורים למדרשים וסיפורים על מתן תורה, אבל כמו כל מנהג טוב, אם זה כיף, מה זה משנה למה? מנהג אחד אחרון שאותו ארחיב לפעילות משפחתית נקרא "תיקון ליל שבועות" שמקורו במסורת "ליל שימורים", לילה לבן בערב שבועות, שבמקום ללכת לישון, לומדים. תיקון כאן מקורו לא במשהו מקולקל אלא מלשון "קישוט" שלכבוד קבלת התורה בבוקר מתכוננים ומתקשטים בלימוד. ללמוד בלילה? כן, יש מסורות של לילות שימורים כאלה מכל מיני סיבות, אבל בעיקר כי כשלומדים כשקצת עייפים, יכולים להתגנב רעיונות מעניינים, שלא חושבים עליהם ביום. בבוקר קוראים את "מגילת רות" היפה, אבל זה כבר סיפור אחר. מה אתם מעדיפים?ללמוד ביום או בלילה?
פעילות ל"תיקון ליל שבועות" במתכונת משפחתית
משחק "כלים שבורים לתיקון"- מפזרים על השולחן חפצים שונים. כל משתתף בוחר חפץ ומספר מה השימוש שלו שאינו חייב להיות השימוש המקורי, מספר מה התקלקל בו, ואיך הוא מציע לתקן. זהו משחק "אילתור" שבוא מפליגים בדמיון של השימוש בחפצים, ויוצרים להם טרנספורציות (שינויים) וסיפור. לדוגמא: חלילית-זה מכשיר להנבטת זרעי חמניה, הוא התקלקל כי לא הצליחו לחבר אותו למוביל הארצי שיביא לו מים, אני מציע לתקן אותו ולהפוך אותו לאוטובוס לחרגולים, כל מה שצריך להוסיף זה גלגלים!
משחק "ביכורים"- על השולחן מפזרים כרטיסיות עם תחומים שונים שקשורים לדברים שבני המשפחה עושים. למשל: ספורט, תחביבים, לימודים, עבודה, משפחה, אהבה, חברים. הכרטיסיות יכולות להיות גלויות או הפוכות. כל משתתף מרים כרטיס ומספר על משהו חדש שהוא מתכנן או כבר עשה בתחום הזה. למשל: יצא לי כרטיס הספורט- אני מספרת שבזמן הקורונה התחלתי לרכב על אופניים, וזה דבר חדש בשבילי (ביכורים). אפשר להחליט שבמקום לספר על עצמי, אני מביאה את הכרטיס למישהו אחר ומאחלת לו משהו חדש שיקרה לו בתחום הזה
משחק "ליל שימורים"- לוקחים צנצנת שימורים ריקה, של מלפפונים או זיתים או כל דבר אחר. כל בן משפחה כותב (ומי שאינו יודע לכתוב כותבים בשבילו) משהו שהיה רוצה לשמור מהתקופה האחרונה, מהקורונה או בכלל. משהו שהיה רוצה שישמר לו. סוגרים את הצנצנת ומחליטים מתי פותחים אותה ורואים מה נשמר.
משחק "קציר"- בוחרים מספר שירים מוכרים או חלק שאוהבים מסיפור, העיקר שיהיה טקסט כתוב. אפשר לעשות בזוגות או כולם ביחד, בוחרים מה "קוצרים" החוצה מהשיר. קוראים את התוצאה שנשמעת שונה ובעלת משמעות אחרת לגמרי. לדוגמא ההמנון התקווה:
כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומיה
ובפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופיה
אפשר לחבר כמה שירים יחד, ואפשר לקצור רק אותיות החוצה, ואפשר גם לעשות את זה אקראי או מכוון, יכולים לצאת דברים מצחיקים ומעניינים!
Comments